אני בוכה ולא יודעת למה
מרוב שיש הרבה סיבות
ולמרות שהם כל כך רוצים
את האור שלי הם אף פעם לא יצליחו לכבות
הוא ימשיך וידלוק גם אחרי השקיעה
אחרי שכולם הולכים לישון
ורק הכוכבים בשמיים זורחים
ואני מבקשת משאלה
שמחר יהיה יותר טוב מהיום
ושמחרתיים ממחר וכן הלאה
זה כל הקטע של האנשים אה?
לרדוף אחרי עצמם
אני אישית עוד לא תפסתי את עצמי
אני בורחת יותר מדי מהר
בורחת מהעולם הצבוע הזה
ומעצמי
ואני מנסה לתפוס את עצמי
בידיים חזק
ולהגיד שניצחתי
שאני מאושרת
אבל המרדף ימשך כל החיים
כי אין אושר מושלם
ואין אהבה מושלמת
ואין משפחה מושלמת
ואין חיים מושלמים
אבל עם כל האי שלמות הזו
אני צריכה להסתדר
ולגשר בין האי שלמות לאושר
אבל אחרי הכל
למרות שיש כל כך הרבה סיבות
את האור שלי רק אני יצליח לכבות
אבל הוא יישאר דלוק לנצח