|
כל הלילה נשמתי
כאילו אחיה לנצח,
עם טיפות השמש הראשונות
אתה הפלגת לימות זרות
והנצח התפוגג
בין עבים של בוקר קר.
דמעות כזב שלא יכלו להחלץ
חרש נמסות בגרוני,
אתה חורק בקול עייף
'זה יעבור'
לא לא,
את תשוקתי המעוותת לסבול
לא תמית בשתי מילים. |
|
|
לפעמים קורה
שהעמוד של הבמה
לא מזהה אותי,
ואז במקום להגיד
לי שלום, הוא
אומר לי "תן
סיסמה!" או משהו
כזה ואז אני
מרגיש מ-זה
מסכן, אבל רק
לרגע, כי מיד
אני מכניס לו
ססמה והוא לא
מבין מאיפה זה
בא לו.
אנשם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.