תמיד אהבתי לקרוא את "פיטר פן". זה התחיל מהילדות המוקדמת, מאז
שאני זוכרת את עצמי. אמא שלי הייתה מתיישבת על המיטה ומתחילה
להקריא לי את אותו הסיפור שכבר ידעתי בע"פ, עד שהייתי נרדמת.
שגם בחלומותיי הייתי שומעת את אימי ממשיכה להקריא לי את הסיפור
על הילד הקטן....שסימל בשבילי כ"כ הרבה דברים.
יובל שמו. כל זה התחיל כשעברתי לתיכון בכיתה ט'. הוא היה גדול
ממני בשנה, כיתה י. על ההתחלה שמתי עין עליו. אבל לא משהו
רציני.
עכשיו אני בכיתה י"א. וכלום. עוד מעט השנה מסתיימת והוא עוזב
את הבית ספר. כמה עצוב.
ביום העצמאות הייתי במסיבה. ידעתי שהוא צריך להגיע (גם יחצ"ן
וגם די ג'יי, מה עוד צריך בשביל בחורה??). ישבתי בכניסה, הייתי
לחוצה מעט, העפתי מבטים חטופים על ימין ועל שמאל. ופתאום משום
מקום הוא מופיע, קלאבר רציני, ווי איי פי, הלב שלי החסיר
פעימה. כמה מרשים נראה הבחור. וגם הבחורה שנתלתה לו על הזרוע.
(חברה שלו, שעד היום אין לי מושג אם היא חברה שלו או לא, ואני
בכלל לא זוכרת איך היא נראית. מוזר- זה לא קורה לי בדר"כ).
וככה הוא עומד שם, עם מעיל עור שחור ארוך ומשקפי שמש. שיער
וזקנקן צפרתי מותאמים, צבע ירוק.
כן הוא סוג הבחורים שבנות בגיל התיכון מתאהבות בו. הוא הוריד
את מעיל העור הארוך שלו ומתחתיו התגלתה חולצה תכלת מבריקה
(מראה הומואי במקצת....אבל חמוד לאללה).
"תגידי באיזה בית ספר את לומדת?" הוציא אותי ממלכת המחשבות שאל
תוכה נהגתי לשקוע מדי פעם.
אלוהים אדירים. הוא עמד מולי.פתאום הופיע משום מקום. לא ראיתי
איך הוא הגיע לפה. הוא-בכבודו ובעצמו.
טון הקול שלי ישר השתנה, לקול דק וצייצני: "בxxxxxx" (הפרטים
שמורים במערכת).
"כן ידעתי כי הפנים שלך נראו לי מה זה מוכרות" הוא ענה בחיוך
כובש.
אלוהים אדירים. הוא מכיר אותי. הוא. הרגשתי שזה לא קורה לי.
הוא בכלל לא פונה אלי. כאילו מה אני בכלל מתלהבת? הוא סתם
בן-אדם, אם הייתם רואים אותו הייתם אומרים שהוא סתם חמוד ואל
יותר מזה. אבל אני. באופי שלי זה להתלהב. אז התלהבתי. כי לא
היה משהו טוב יותר להתלהב ממנו.
דממה. הוא הסתכל עליי ואני עליו. (לא, לא התנשקנו)
"מה העניינים?" הוא המשיך.
"בסדר" עניתי לו באותו קול שאני מדברת אתו עם אנשים מכובדים,
כשאני נבוכה.
הוא חייך, אני חייכתי, ואז הוא כבר לא היה שם. אני לא זוכרת
כלום, בלק-אאוט.
אבל אתם קולטים מה זה היה בשבילי. אבל עכשיו כשאני חושבת לא
הרבה. סתם זה הזכיר לי את הקליפ של TEENAGE DIRTBAG
למי שמכיר.
אני החנון והוא המאאאגניבה.
בקיצר סתם נחמד, רציתי שהעולם ידע.
יום טוב.
אהה, והקטע של הפיטר פן, זה סתם, הוא קצת דומה לו. |