[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







נופר גורן
/
הקבועים

הקבועים  נופר גורן
הקבועים באים לאכול במסעדה בכל יום מימות החול, הם מגיעים
בשעות הצהריים, לארוחה עסקית. הקבועה מגיעה תמיד חמש דקות לפני
הקבוע. הקבועה לא נוגעת בדלת היא מחכה שיפתחו לה, למרות שאינה
מתהדרת במראה נוצץ כי אם פשוט ולא מוקפד התנהגותה טקסית ומלאת
הערכה עצמית.
הקבועה נכנסת, מתקדמת מעט פנימה אל תוך המסעדה אם היא רואה
שהשולחן האהוב עליה פנוי היא לא מחכה אף לא רגע ובמהירות
תמוהה, מנוגדת לגמרי למידותיה התפוחות היא שועטת קדימה, קורה
ואותו שולחן פינתי תפוס אז עוברת בה עווית קלה של אי שביעות
רצון, אך היא מתעשתת ומוצאת לה שולחן מתאים אחר.
לפני שהקבועה מתיישבת היא מנקה את הכיסא בעזרת ממחטה שהביאה או
עם מפית שהיא מרימה מאחד השולחנות, נראה כי אותו אקט קצרצר
עוטף אותה ברוגע וחיוך קל נפרש על פניה המתוחות.
עוד לפני שהקבוע מגיע היא מספיקה להזמין לעצמה כוס מיץ
אשכוליות אדומות  "איך המיץ ? איך הוא טוב היום?" היא שואלת
אותי במבטא רוסי שנשתמר בפיה למרות השנים הרבות בהן נתערבבה
עמו השפה העברית."בסדר גמור" אני עונה,עשרות פעמים שתתה את
המיץ ובכל זאת תסיסת האשכוליות שאירעה לפני יותר מחודשים
השאירה טעם מר בפיה וחשש מתמיד בליבה.הקבועה שותה, מתרווחת
ונשענת לאחור על מסעד הכיסא  כאילו נותנת אות ליקירה, הקבוע,
להיכנס. זה פוסע פנימה  מבחין בזוגתו ומתיישב מולה.
הקבוע גם הוא אינו מהודר, איש מבוגר, רזה, מעט שערותיו נחות
באי סדר על פדחתו, זקנו מלא ובימות הקיץ נודף ממנו ריח חזק של
זיעה ומאמץ.הקבועה,מיטיבה להסתיר את עביה מאחורי תנועות חדות
ונחרצות,שער ראשה דליל, צבעו נע בין אפור לבלונד דהוי, הפנים
מעוטרות במספר שומות ועליהן מספר עוד יותר גדול של שערות
קופצניות חסרות מנוחה, וכשהיא מחייכת רואים הרבה רווחים ומעט
שיניים.
הקבוע מזמין בכל ארוחה את אותן מנות,למנה ראשונה חציל ברוטב
יוגורט ועשבי תיבול ולמנה עיקרית חזה עוף בלי רוטב,הדבר היחידי
שיכול למלא את מקום החציל זהו מרק סמיך,במידה והוא טרי מהיום,
בכל מקרה לפתיחה הוא יזמין סודה קרה, "הצרבת" הוא מציין בפני,
ואני כרגיל מהנהנת בהסכמה.
הקבועה  בעייתית בבחירת המנות. בימים שהפיגורה בראש מעיניה היא
תזמין סלט ירוק, אך לרוב היא תעדיף פטה כבדים בקונפיטורת בצל
שייחשב בעינה לחטא חמור, וגם היא בדומה ליקירה אף פעם לא תסרב
למרק סמיך ומהביל.
הקבועה אוהבת דגים, עד לאותו היום בו אזרה אומץ וניסתה את
הדניס בשום וריחן הייתה מזמינה פילה סלומון עשוי בתנור, מאז
הפכו ארוחותיה לדילמה קבועה שמסתיימת תמיד בניצחונו של הדניס.
לסיום מזמינה הקבועה תה עם הרבה נענע והקבוע שחור חלש, הם
מחכים ומסתכלים סביב,קורה שבעלי המקום מזמינים אותם לקינוח על
חשבון הבית ואז הם מתמלאים חיוכים ותודות, אם לא הם פשוט
מבקשים את החשבון ועל פניהם נמרחות זוג הבעות תמהות
ומאוכזבות.הקבוע משלם במזומן,לקבועה אין תיק או ארנק.
הוא, הקבוע, אומר תודה ויוצא לבדו אל הרחוב ההומה. הקבועה
נשארת לשבת במקומה, עוברות כמה דקות והיא מתקדמת לעבר
היציאה,עומדת לפני הדלת ומחכה עד שמישהו יפתח לה ובו בזמן תוכל
להודות לו .
האביר שלה כבר ממתין בסבלנות בפנים וואן כתום שמחכה מול דלת
הכניסה, בזריזות היא מתיישבת והם נוסעים.

שישי בצהרים, עצרתי במרכז לקנות עיתון ופיצוחים, נסים שאל מה
שלום אימא ואח"כ מה שלומי, דיווחתי לו שהכל ממש בסדר "כן, הכל
מ -צו-ין" הדגשתי את ההבהרות ושיחקתי עם הטונים כי מצוין היא
אחת המילים הפחות אמינות שאני מכירה. הסתכלתי על הסחורה אולי
צץ איזה גרעין חדש, בוטן, משהו מרגש בתחום המזון היבש, לבסוף
הרמתי את ראשי וביקשתי מניסים "מאתיים פיסטוק, מאתיים שחורים,
ומאה חמישים קשיו, כרגיל.." הבטתי הצידה ולהפתעתי ראיתי קבוצת
שערות בלונדיניות בעלות גוון אפור דהוי, הקבועה הרימה לרגע את
ראשה והביטה בי, החיוך המוכר, זה עם הרווחים והפחות שיניים לא
היה שם,במקומו זכיתי  למבט אדיש ושקוף שהותיר את  שאלתי "מה
שלומך?" ללא מענה.
ראיתי בדרך הביתה עוד הרבה "קבועים" את אריה הירקן והרצל בעל
המכולת, את הזקנה מהבית השכן ואת נגה הבת של אילן המוסכניק,
ניעות ראש קלות מלוות בחיוכים חלושים ליוו את צעדי,ובינהם סימן
שאלה גדול ומטריד, היא לא יודעת מי אני?
"מה שלום נסים?" אימא התעניינה כשהנחתי ת'שקיות על השולחן.
"בסדר גמור, יש לך ד"ש."
"עדין מתעסק עם הבלונדה המקומטת?"
"כן" עניתי לה ובפעם הראשונה הבנתי סוף-סוף על איזה בלונדה היא
תמיד שואלת.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
איפה אתם בסדר?


צפיחית בדבש
בתשובה לקושיה
האם אלוהים יכול
לעשות אבן שהוא
לא יכול להרים


תרומה לבמה




בבמה מאז 24/9/03 9:14
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נופר גורן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה