לוני טובין / המרפק השובב נחום |
ואמר לה
"מה נשמע?"
היא אמרה,
"טוב תודה."
אם כולנו היינו מתנהגים כרבקה.
מי יודע מתי יום חמישי יגמר
יכול להיות שעכשיו,
יכול להיות שעוד מעט.
אין לדעת.
גרוני ניחר
ואני כנעני בלי איפור.
בלי נוצות, בלי חנית.
יצחק.
אני רבקה.
והעיזים זה אתם.
ונחיק, נחיק קראתי לו.
הוא לא ענה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|