לדברים דרך משונה להתקלקל,
הם נראים רגילים, כה רגילים.
ואז לפתע זה מתקלקל,
מתקלקל מאוד,
באמת.
בבקר זה כמו ילדים משחקים;
(למשל מכוניות צעצוע על בטריות)
כה הרבה שמחה ואושר,
ותקווה, אוה, כל כך הרבה תקווה.
ואז, לפתע, בערך בצהריים (או אולי קצת מאוחר יותר)
זה מתקלקל נורא;
פניה חדה
ואז זה סופי: מקולקל.
בערב, אנו מתרסקים על הרצפה,
מתבוננים מטה אל ההריסות
ותוהים:
מתי ואיך זה קרה?
התקלקל כל כך.
ובכלל לא שמנו לב.
כך דברים,
על אחת כמה וכמה - יחסים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.