יהויקים שעטנז / נמש קמל |
מסמר אדוות לוחשות,
פתע חולפת בי -
זוועת אתמול
הנה - הפכתי דף
אוכל לבנות הכל
מבראשית.
ממעמקים קראתיך,
לזרות חורבן
בשדה המוקשים
המיותם
אולי את
אולי איתך?
הבל.
לפעמים הנחליאלי,
לא מבשר
אלא
על מות עונת הרחצה
כתם דם מתפשט לי בפנים
עורקיי נוטפים שטמה
לא אוכל עוד לבדי
עזרו לי
נא
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|