מתגעגעת.
מתגעגעת לתקופה בה שמחתי כמו מישהו שזכה בלוטו, כשהייתי מקבלת
מאה במבחן. מתגעגעת לתקופה ההיא ולכל מה שהתלווה לה.
מתגעגעת לחברות הישנות שלי. לא אלה של עכשיו, ה"מגניבות",
שמעשנות, ושותות, ומסתובבות עם כל ה"פריקים". מתגעגעת לעצמי של
פעם. גם אני אחת מאלה של עכשיו. מתגעגעת ללהיות ילדונת. תמימה.
מתגעגעת לבצפר הישן שלי. (מי מתגעגע לבצפר הישן שלו?) רוצה
לחזור להיות אותה ילדונת, תמימה, בת 12. זאת שהולכת לשיעורי
חליל בימי שלישי ומחול בשני וחמישי. זאת שמאיימת על אמא שלה
שהיא תוריד לה את הסיגריות באסלה. לא זאת שמעשנת אותן. או יותר
גרוע. כן, גם זה כבר היה. מתגעגעת לזה שלא ידעתי מזה "שוט" או
בכלל, מהו טעמו המר של האלכוהול, והשפעותיו. והשלכותיו.
מתגעגעת לבנים שמשכו לי בשיער. לא אלה שמביטים לי בחזה. או
נוגעים. מתגעגעת לזה שפעם, לא התביישתי ללכת עם אבא לקניון. או
לסרט. או לעיר. בטח גם הוא מתגעגע. פעם הוא אפילו ממש נעלב.
אבל למה? הוא לא מבין? הוא טוען שהוא מבין. כל הזמן אומר שגם
הוא שנא כשההורים שלו היו באים לקיבוץ, לחדר שלו, עם כל החברים
וזה, ומנשקים ושמחים ואוהבים. אני לא שונאת, פשוט...כבר קצת
גדולה בשביל זה. כן? כולה בת 14 וחצי. בקושי. רק בינואר.
בחורף. קר. מתגעגעת לחורף. רק בימים האחרונים הבנתי למה אני
מעדיפה את החורף. אני לא אוהבת את איך שאני נראית בקיץ. מיוזעת
וזה. שונאת ללכת ברחוב ולהרגיש את טיפות הזיעה על הגב שלי, על
המצח, נוזלות מטה מטה. נותנות לי את ההרגשה הכי איומה בחיים.
אפילו יותר מאלכוהול. או בנים. או בנות. כן, גם זה היה.
מתגעגעת לקיץ של פעם, אולי. לזה שהייתי לובשת שמלות פרחוניות
ושרוולים ומרגישה הכי טוב בעולם. אף אחד לא יכול לתת לי את זה.
תמיד מתרוצצת לי בראש המחשבה: "אבל מה אם אני אראה אותו היום?"
לאוו דווקא מישהו ספציפי...יש כבר כל-כך הרבה. אוי כמה שזה
שטחי. לעזאזל. מתגעגעת ללשון אצל חברות בימי שישי. לראות סרט
ולדבר עד אור הבוקר. נורא נורא מתגעגעת. הרבה חברות הפסדתי.
אוף. כל-כך הרבה. די כבר, נמאס לי להשקיע בשביל כלום. אז מה,
אז פעם בחודש אולי, אם מתמזל מזלי, אני מקבלת נשיקה מאיזה
"ידיד" שלי, או סתם מישהו שאני לא מכירה. נשיקה אמיתי. אבל זה
לא נחשב, כי זה בדרך כלל  הורס ת'חברות, ואם לא, אז הוא רוצה
עוד. ואני לא רוצה לתת. " הייתי שיכור/ה" זה כבר לא תרוץ מספק.
זה עדיין פוגע. מתגעגעת לפעם, כשלא ידעתי עדיין מה ההרגשה של
לשון תקועה לי בפה. לשון לא שלי. מתגעגעת לפנטז על הנשיקה
הראשונה המושלמת. "רק עם מישהו שאוהבים" אה-ה. ממש. כאילו
שמישהו מקשיב לחוק הזה. חוק טיפשי. חוק?! חוק. כלל. כן. יופי.
הבהרתי את עצמי. שלי הייתה אהבה ממבט ראשון. כואב להיזכר.
הכרתי ת'בנאדם, כמה? 10 דקות, אולי. אבל ידעת שזה הוא. אוף.
הוא פגע בי כל-כך! הוא לא הבין שהייתי רק ילדה קטנה, בת 13.
תמימה. נשיקה ראשונה, אהבה ראשונה, אכזבה ראשונה. לא כל-כך.
כבר התאכזבתי בעבר. אם חושבים על זה בהקשר של בנים, אז בעיקר
עולה לי לראש הטיול השנתי של כיתה ה'. או ד'? לא זוכרת. קיצר,
היה לנו בכיתה מצב מושלם לכאורה: 14 בנים ו14 בנות. אז
לכווווולם היה חבר/ה. זה היה יופי. עד הטיול השנתי. בבוקר ככה,
אחרי ארוחת הבוקר, שני בנים באו אליי ואמרו לי שהוא נפרד ממני.
לא הייתי היחידה. הם באו אל כל הבנות (כמעט) והודיעו להן
בחגיגיות מלאה בשמחה לאיד שהן מהיום והלאה רווקות רשמיות.
כשהחבר של החברה הכי טובה שלי לשעבר צעק לה שהוא לא חלק מזה
ושהוא אוהב אותה, יכולתי להרוג אותה. קינאה קינאה קינאה.
אלוהים. הגוף שלי בער. כל הבנות בכו. אבל די. לא רוצה להיזכר.
גם עכשיו יוצא לי לבכות לא מעט. מתגעגעת לתקופה שבה בכיתי כי
כאב לי פיזית, או כי התגעגעתי לאמא. לא אוהבת את עכשיו, שכואב
לי נפשית ואני מוצאת מפלט במקומות לא טובים. עם אנשים "לא
טובים", כביכול. הכל פוזה. פוזה אחת גדולה. שלי, של חברות שלי,
של חברים שלי, של העולם. שישתקו כולם...מה עשית לי, עולם?
תיראה למה הפכתי. אוף. אני לא יכולה להאשים אותך, זאת לא
אשמתך...אם כבר אשמה אז שלי. אשמתי המלאה. טיפשה. טיפשה טיפשה
טיפשה. לא לגמרי. ממוצע 90. שמרתי על רמה. יפה שנטי. רוצה
לבכות. גם אני לפעמים רוצה לקבל שבע מאיות, כמוה. אבל גם לה יש
בעיות, נכון? לא הכל ורוד. היא לא התנשקה ואת היופי שלה אני די
היחידה שרואה, היא כל היום תקועה ב"אנקור" (אחת המקהלות הכי
הכי הכי. הכי משהו. לא יודעת מה) וכולם קוראים לה חרשנית. אבל
אני אוהבת אותה. אוי כמה אני אוהבת אותה. מתגעגעת לתקופה
שהיינו חברות הכי טובות. לא שעכשיו לא טוב לי. יש לי עכשיו
חברה הכי טובה נהדרת שאני הכי אוהבת בעולם (לא כולל משפחה
וזה). אבל בכל זאת, מתגעגעת. היא ידעה שזה לא יחזיק לנצח, אני
מצידי קיוויתי שכן. הבטחתי שכן. שקרנית. תפסיקי. תשתקי וזהו.
שונאת שמרחמים עליי. מתגעגעת לפעם, שאהבתי רחמים, וחיבוקים,
ואהבה. שאהבתי את כל אלה על כל מגרעותיהם. ואותי. על כל
מגרעותיי.
מתגעגעת.