ועומד מולך
רוצה לצעוק לך
בת אלף זונות
אבל יודע ששום דבר לא יחבר אותי שוב
אז משאיר לך מפתח על השולחן ועוזב
האמת נמצאת בין פה לבין שם
המציאות זרה
אולי פעם אכיר אותה
ואת כול כך אמיתית
שאת משקרת
זה נשמע כמו שיר שלא יכול לצאת מהראש
את אומרת שהאהבה שלנו כבולה באלף כבלים
עוגנים שנמצאים בקרקעית הים
לא נותנים לנו לעלות
אז את הולכת לאהוב מישהו אחר
ואני הולך לשתות
את שואלת, מה הפתרון לחיים הטובים
אני עונה לך שאני יכול
לקחת אותך לסיבוב בתוך הרחמים
שם בוודאי נמצא את כול התשובות
וצועק לך שוב
עד שאת לא שומעת
במרחב שלנו
לא נשאר שום דבר שלם
אנשים מתחתנים, בוגדים ואחר כך כותבים במוספים
שזה כואב לוותר
אני מביט בך ויודע
שכול מה שאגיד
לא יהיה במאי שיחליט לעשות עלינו סרט
אז שותק
לא כול שיר צריך להיות מובן
אז צוחק
מביט במראה
רוצה לשים אותך מולה
תביטי בשנינו
רוצה לצעוק לך, בת אלף זונות
אולי אלך לטיפול, אולי אקח כדורים
אולי אזמין עיתונאי שיהיה מעוניין
לשמוע איך הכול התפורר
כמונו יש מיליונים ועדיין זה מוכר
את נותנת לי סטירה
אני מסתגר מאחורי החומות שלך
אומרים שכול מה שיש זו אהבה
ולנו נשאר רק שטר על השולחן
ועציץ הרוס
מה את רוצה ממני?
מנתק את הטלפון, סוגר את התריס
יוצא מהבית
והולך למקום הראשון שמכיר אותי
ואת יכולה להכיר לכולם את האהבה שלך
בעיר אומרים שזה הדבר הנכון לעשות נגד אהבה
אז מעשן וצועק לחלון השבור של הבית
בת אלף זונות.