|
אני הייתי שם
נשבעת
טעמתי לרגע מהמתוק-מתוק
שקעתי לרגע בשקט
ואז- הוא נגמר.
רציתי לחפש אותו
נשבעת
אם רק הייתי יכולה לקום עכשיו
אבל קרסתי תחת עצמי,
כי לא ידעתי איפה להתחיל לחפש.
ידעתי שזה באשמתי
ואפילו ביקשתי סליחה
נשבעת
והוא רק חייך,
לא אמר מילה
וליטף את ראשי.
המבט שלו הסגיר את כל החששות
שלמרבה הפלא היו שלי בלבד,
ומסתבר שרק אני פחדתי
והוא כבר ידע מה הוא רוצה...
ניסיתי להעניק לו את כולי
נשבעת
אבל אני פשוט לא מסוגלת |
|
|
"בקומך בבוקר
משתנך, פו" אמר
לבסוף חזרזיר-
"מה אתה אומר
לעצמך?"
"מה יש לארוחת
הבוקר?" השיב
פו. "ואתה,
חזרזיר, מה אתה
אומר?"
"אני אומר: מי
יודע מה יתרחש
היום."
פו הניע ראשו
מתוך הרהורים.
"אותו הדבר,"
אמר.
(פינקי חוזרת
קצת לילדות) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.