קולי,
מוגבר באלפי מונים וגוונים
אלי יחזור הן מאלפי פינות,
והן מתוך ראשי.

אגשש דרכי,
שכן היכן שאסתכל,
אפגוש במבטי התמים,
המרושע, הנפחד, האמיץ.

אך היכן שאצבעותי נוגעות,
ירגישו הן אחיזה,
וכל יד תכיר הרי
את תאומתה האוחזת בה,
גם אם תלחץ ידה בידידות,
או תאגרף ידה בכעס.

אשלח רגלי בזעם,
למצוא דרכי באלימות
אך רק בגופי שלי אפגוש,
בעוד רגליים אין ספור
יוסיפו חבטותיהן
עד כי אפול,
חבול כולי.

וכיצד אברח?
באשר ארוץ,
בעצמי אתקל.
וכיצד אתחבא,
כשעיניי,
מוכפלות באלפים,
עוקבות אחרי לאן שאלך?

אז אצחק ביאוש,
וצחוקי הלועג,
אלי יחזור,
צוחק באושר
צוחק בייסורים
צוחק לנצח.