|
שיכון המזרח
מוקדש לכיתה ד' 2
בית-ספר רמז, 1952
שיכון המזרח שנות החמישים
היה לנו הכול,
כדור של סמרטוטים
וחנכיות בעיניים.
שנות החמישים
גבעות של צבעים ותלמים
שנגמרים בשמים.
היינו שם משיטים צבים
נושאי תורני בשורה
בשלוליות ילדותינו ולעבר
נמלי הבגרות.
שיכון המזרח שנות החמישים
ירח תועה.
תנים מנגנים צללים בלילות,
הרוח צורחת בפחונים זלעפות,
יריעות געגועים אוהלי זיכרונות מעברות.
בחורף ההוא הטל שם נשפך
כחשמל מפנסי הרחוב,
באפלולית פרדס
המנדרינות רקמו מותנו בירוק,
היה לנו הכל. |
|
|
התבוננתי בה
שעות עד שהבחנתי
בה
תיארתי לעצמי
שכל מה שאומר
ישמע מגוחך,
אבל תיאור שכזה
לא מפריע לי,
אזרתי אומץ
וניגשתי אליה.
שאלתיה: "מה
ה..."
"מצב?" היא
מיהרה לענות
"האמת היא
שהתבוננתי בך
שעות עד
שראיתיך,
אני מתארת לעצמי
שזה נשמע
מגוחך,
אבל תיאור שכזה
לא מפריע לי..."
היא סיימה.
"עזבי" ,אמרתי
לה, "אנחנו לא
מתאימים". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.