תקשיבו.
יש לי טיק בעין.
הכל טיק, טיק התחיל ביום רביעי.
בגלל טיק המוסיקה בחדר שלי, בקושי שמעתי טיק את הטלפון,
הנמכתי את טיק המוסיקה, והרמתי את השפורפרת טיק, טיק
"הלו?" שורת המחץ שלי.
"גוג?" טיק.
תבינו שכל הסיפור איתה טיק, טיק התחיל בכלל לא מזמן,
נסעתי למילואים טיק, לעשות שבת,
סיפרו לי טיק, טיק עוד קודם שאני עושה שבת טיק עם אוהד ועינב.
לא מכיר.
מילואים.
חייבים.
נסעתי. טיק
מה אני אגיד לכם?
שלוש טיק שנים שרתתי את המדינה טיק וזאת לא השבת טיק הראשונה
טיק שעשיתי,
אבל ללא טיק שום ספק, זאת היתה טיק השבת שעברה לי טיק הכי
מהר.
נגמר.
חזרתי הביתה טיק, ללימודים טיק, לעבודה ובכלל לחיים טיק
סדירים,
הכל עוד היה טיק בסדר אז.
יום שישי אחר.
אני כרגיל טיק, טיק על המחשב, אבל לא כמו טיק בדר"כ,
הפעם גם טיק יוני היה אצלי טיק.
בטלפון.
מדבר.
"היא טיק היתה חייבת להשתין טיק, טיק והיא רצה טיק בכל השוק
לחפש טיק שירותים,
עינב, אני טיק אומר לך, זה היה טיק כל כך מצחיק... טיק".
"אה... עינב" אמרתי. "תמסור לה ד"ש".
ד"ש.
דרשתי בשלומה. טיק.
"היא רוצה לדבר אתך" פלט טיק יוני.
"הלו?"
"סנוב" טיק.
"אני?"
"כן"
דיברנו. טיק.
זהו.
מכאן דברים התחילו קצת יותר טיק להסתבך.
אז התקשרתי אליה.
נפגשנו.
נפגשנו שוב.
כאן אנחנו טיק מגיעים לתחילת טיק טיק הסיפור...
ליום רביעי האחרון טיק, כשהרמתי את טיק השפורפרת.
"הלו?" הגאונות שלי עובדת נון-סטופ.
"גוג?"
"זה לא טיק גיא, אני מלך סיאם, מי טיק מבקש?"
"תשמע רגע טיק זה חשוב, מחר אני באה טיק אליך לירושלים, כי טיק
אני בחופש, וגם ככה טיק אני
רוצה לראות טיק את הבית של דודים שלי טיק, טיק במושב אורה, הם
עברו כבר שלוש טיק דירות,
ולא הלכתי לראות..."
בום-בום.
זה הלב שלי. טיק.
זה הלב שלי?
כנראה שיש טיק בעיה.
היא באה.
התנהגתי טיק מאד בטבעיות, אני טיק, טיק חושב.
הלכנו ל"סמדר", שתינו קפה טיק הפוך.
"הפלאפון שלך מצלצל" הוא טיק באמת צלצל.
היא דיברה.
"אני צריכה ללכת טיק חזרה לדודים שלי, ההורים שלי טיק רוצים
לסוע חזרה טיק הביתה"
בום-בום. שוב, זה הלב שלי.
רק שהפעם טיק הוא גם צווח "לא".
מאז כבר עבר לי הטיק בעין, גיליתי שהיא לא בעניין שלי.
כמו רוב הבנות.
היא חזרה לחבר הקודם שלה, סיפור עצוב בפני עצמו,
אני?
אני בסדר, נגמלתי.
אמרו לי פעם שצריכים לדעת במי להשקיע, אבל איך אפשר?
הלב שלך מדבר ביוונית, המוח בקריאולית,
אין מוסר השכל לסיפור הזה.
היה לי טיק בעין.
זה עבר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.