|
אני כותבת לך שיר.
בשביל הסמליות...
בגלל שכשאתה לא איתי אני מתגעגעת
וכשאתה לידי אני בוכה.
בגלל שכשאתה בתוכי אני רוצה לנשום
וכשאתה בחוץ אני רוצה להרגיש.
בגלל שהדמעות שלי מלוחות והכאב הזה כל-כך מתוק.
בגלל המזוכיסטיות.
בגלל שאסור לי לקרוא לך ילד
למרות שאני לא יכולה להסתכל עליך ולעצור בעד עצמי.
בגלל שהעיניים שלך לא משקרות לי
הרי זו רק אני לעצמי.
בגלל החיבוק
והליטוף
וההבנה
והבלבול
והשקט.
אל תשתוק!
תאהב אותי...
דממה.
27.8.03 |
|
|
עליתי לרגל, אבל
היא לא היתה כל
כך גבוהה.
האישה הקטנה לא
מבינה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.