|
אחרי לילה עמוס דיבורים
אני חוזר
וכמו תמיד, אל המילים
שמתנגנות לי
כשאני עוד ער
כמו הריחוף
שבלב מתפזר
שפתיי סגורות מלהבין
באותן שעות
רק חושבות
על אכזבת המחר
ומדברות
על דף נייר
שבילים של אושר
ושל יגון
כמו נדבקים לי
אל הגרון
ואנ'לא יודע מי
מבין שניהם הוא אני
אנ'לא רוצה להתפרק
לא רוצה להשחק
לשחות בים של מרירות
בשוקולד ההיענות
שבילים של אושר
ושל יגון
כמו נדבקים לי
אל הגרון
ואנ'לא יודע מי
מבין שניהם הוא אני
ואז לכתוב פה על מוות
ועל חיים בלי סוף
שזה ירגיש לי כמו מנוף
שמרים אותי למטה
עמוק בעננים
עמוק עמוק...
בעננים.
מוקדש בהמון אהבה לאודיה |
|
אם קיילי אומרת
"לה לה לה, לה
לה לה לה", אז
קיילי
יודעת!!!!!!
העמותה לעידוד
קיילי מינוג |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.