אני רוצה יותר עניין.
כשהלכת
(טכנית כשאני הלכתי, אבל רק כי אמרת)
השארת אותי משועממת
ולבד.
אני תרה אחרי ריגושים, אתה מבין
זה כמו אוכל בשבילי (הזדמנות לנתח תסריט)
לפעמים כמו אוויר

זוכר כשהייתי מתקשרת בוכה
כדי שתאהב אותי
אף פעם לא היית אוהב
אבל לפעמים היית מוציא קצת מעצמך
ונותן לי להמשיך לדבר
עד שהייתי מוציאה את זה
והולכת לישון כבר יותר טוב
אתה היית נשאר מרוסק וכואב בגללי
אבל לי היה כבר יותר טוב
אמרתי לך שאתה טוב מדי בשבילי, נכון שאמרתי?

אני חיה בשביל הריגושים האלה
ושום דבר (אף פעם) לא מספיק
אני מאבדת את השפיות
בין אנשים שלא מבינים
מה אני רוצה
ועל מה אני מדברת
אבל עושים פרצופים מקבלים.
וגם בפומבי הם יאמרו
שאני החברה הכי חכמה שלהם
ורק מספר ידעו שאני לא
צינית בכלל
רק לבד.







18.5.03
מוקדש בתודה וסליחה, לע'.