מרגיש כלוא בגן שושנים
יושב ומחכה שיגיעו הגשמים
הפרחים יפים, אך מלאים בקוצים
מנסה לרוץ אל עבר העננים
שחורים, עבים, עפים בלוויה
לנצח מנגנים את אותה מנגינה
את האור הם דוחפים, הודפים לפינה
ומתחתיהם לעד נחנקת התקווה
והנה מגיע משב הרוח האחר
מביא אל אפי ריח מעורר
בין השושנים רוצה לעד להשאר
מוצף אושר, שלעד לא יגמר
שוב חוזרת תחושת הדקירה
כל תחושת האופוריה נמסה
אינני מסוגל לזכור את השמחה
תחושת התסכול תופסת את מקומה
מרגיש כלוא בגן של שושנים
יושב ומחכה שיעברו הימים
מכילים שמחה, אך מלאים בייסורים
מנסה לברוח לעד מהחיים |
