|
איך מתבקע שביל
למגע צעדי
נפער תחתי,
נשמתי נרעדת.
ואיך קולך עוד מהדהד ברקותי
אומר לי כי אלך.
זועק לי כי אבוא.
ידיים שהיו ידיך
טרם חדרו אל תוך סדקים
החצובים בי.
רק הבל פיך אחוש בערפל חלומותי
גונח על צוואר, נושם אותי,
ומתנשף בי.
גופי עוד מתפתל בתוך סדינים זרים לך.
שיחפרו ידיך בבשרי
שאתחנן אליך, שאיילל לעוד.
עד תעלה בי ותבוא
תפרוץ סכרי המרד. |
|
|
בשנייה שעזאם
עזאם משתחרר הוא
ישר יעשה מזה
כסף!
בטוח!
אני כבר רואה את
זה,
הוא מגיע
לג'ונגה ג'ונגה,
לועס מסטיק בנג
בנג, עם סומסום,
וקוקסקוס,
אוכל ביגל ביגל
ושותה קולה
קולה.
ערד עזמוביץ,
מריר על זה שהוא
לא מצליח
להתפרנס ממקום
מושבו! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.