הנה אתה מתגייס, מגיע לבקו"ם באוטובוס הזה בו כולם שותקים ולא
אומרים מילה מאז בית החייל, ששם כולם היו כאלה שמחים
ומאושרים.
משום מה, באוטובוס כולם שותקים, לא מוזר??
אתה יורד מהאוטובוס, מסתכל קצת... רואה שזה מוזר, זה צבא!!
ואז מגיע אליך חייל כזה נחמד ואומר "אתם צריכים להמתין, עכשיו
תעבור את זה, את זה ואת זה, אה, כן, וגם את זה".
אין לך מושג על מה לעזאזל הוא מדבר, אתה שם לב שיש לו שני פסים
על כל יד... בהמשך תגלה מה זה...
עברו איזה כמה שעות טובות, כולך מזיע, כי חם. אה, כן, אתה
במחזור אוגוסט... אה, ועוד משהו... זוכר? התנדבת לצנחנים! אכלת
אותה!
אבל זה, עזוב... העיקר שאתה צעיר... סליחה, טירון צעיר מת.
אתה שם לב שהיד שלך כואבת, קיבלת תיק עם מלא ציוד, צילמו לך את
השיניים! ואתה על מדים! מזל טוב, חמוד, אתה חייל!! בצבא הגנה
לישראל!! ואז, אותו חייל ממקודם בא והוא לא ממש נחמד הפעם...
הוא המפקד שלך...
"תסתדרו בשלשות!! 20 שניות!! זוז!!"
ואז אתה חושב לעצמך 'אימאל'ה, לאן הגעתי... אה, וואלה, לצבא!'
מזל טוב, עברת את היום הראשון שלך בצה"ל, אתה חייל, צעיר, אבל
חייל... אה, כן, את המילה "צעיר" עוד תשמע איזה שנה ושמונה.
הגעת לטירונות, שבעה חודשים של קריעת תחת שלא תאמן! כל יום
אותו הדבר! אתה סוגר שבתות על ימין ועל שמאל, ואתה לא זוכר איך
אימא שלך נראית. כל פעם שאתה מגיע הביתה, היא מזדקנת באיזה כמה
שנים. דרך אגב, צר לי לאכזב אותך, אבל שנה בצה"ל שווה לשלוש
שנים באזרחות, כן, כן, הזמן טס כשנהנים!
המסע הראשון שלך היה סבל לא נורמאלי, כי זה המסע הראשון. השני
והשלישי כבר סבבה, מצחיק, חברים, הכל טוב ויפה.
אתה מסיים את הטירונות כמו גדול, יש לך תג יפה, ואז אתה עובר
לאימון מתקדם. הדיסטנס עם המקדים כבר ירד טיפה, אבל בכל זאת
אתה קורע את התחת שלך עד שאתה מקבל כומתה.
אתה עושה את המסע המעצבן הזה של 90 ק"מ בשביל איזה כובע טמבל
צבעוני, עדיין לא מבין את זה. אבל מה אומרים שזה נקרא "כבוד".
טוב, כנראה שרק אומרים.
אתה מגיע ליחידה, עובר חודש שבו אתה צובע אבנים כל יום בצבע
מטומטם, ועוד חודש ועוד חודש ואז אתה מקבל את שני הפסים האלה
על הכתף, זה רב"ט... אתה כבר רב טוראי! כבוד! כן, כן...
אתה מסיים את התקופה הזאת שבה אתה נחשב הכי צעיר בגדוד, הולך
הלאה... מסיים איזה שנה, יוצא לקורס מפקדים, מסיים אותו
בהצלחה, חוזר ליחידה שלך, מקבל על הראש שלך איזה חבורה של
צעירים...
אתה חייל מצטיין!! ובאיזה רגע מציעים לך בונוס קטן על זה שהיית
תותח!
להיות מפקד בבקו"ם... משום מה, זה נשמע לך מוכר... אבל חפיף,
עזוב. אתה מסכים...
אתה מגיע שוב לבקו"ם... "הזכרונות"...
ואז אומרים לך שמגיעים מתגייסים חדשים ושאתה צריך להפנות אותם
לתהליך הגיוס. אתה הולך למקום שאליו אמרו לך להגיע ומחכה...
ואז, פתאום...
בא אוטובוס, ויורדים משם חבר'ה צעירים, קצת מדוכאים...
ואז אתה נעמד מולם ושותק!! אתה החייל הנחמד ההוא עם שני הפסים
על הכתף!!
וואי, מה זה היה? איזה חלום מפחיד.... אני? מפקד?! נשמע
מצחיק...
טוב, איזה יום היום?? יו, אני לא מאמין...
אני מתגייס!! וזה היום! |
