ישוב קטן, כמעט עירוני
צביון כפרי - השמש מכפרת
מול עיני - אני מחייך
חיוך פנימי - נמתח על שפתי
שפתות פי - כמו שפתות פיך
יבשות - הרטיבות נשמרת לדמעות
שיבואו, שלא יבואו
אחרי זה - אחרי הצוהר האלוהי
הזה שנפתח בצהריי היום
האלוהי הזה - המושלם.
רוגע כפרי בצביון כמעט עירוני
לאן נעלמה התמימות שלנו?
לאן נעלמה אותה הילה של רוך
נבלעה לה בנקיפת זמן ארוכה
לתשוקה עזה - לא מחוברת
למציאות שלנו, קשורה למשחקים
מסתכל בתשוקה על נבכי ליבי
הוא משחק או שמשחקים בו? (איתו?)
נפטרנו בקלילות לא קלה ממשחק חיצוני
נכנסנו למשחק פנימי - אני פשוט.
מאושר |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.