|
אני שלי
והלוואי ולא הייתי
כי מישהו אחר היה
הווה אותי
טוב יותר.
אני מנסה לכבוש את
לבי
מחדש
מידי עצמי זרה זורעת
הרס עוכרת
אדמתי.
מארובות העיניים עולה עשן
מבטיי
שרידים שחורים מתפוררים לי בערוב ילדותי
האהבה חרוכה, אך
העשן מוסיף להסתלסל
(את שואפת נושפת
אותי.)
אוקטובר 2006. |
|
|
שני כרישים
נפגשים. אומר
האחד לחברו:
"שמע, אתמול
בלעתי צוללן.
דווקא היה טעים,
אבל היום יש לי
צרבת וגזים".
"מטומטם!", גוער
בו הכריש החבר;
"צריך לקלף אותם
קודם!". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.