|
אני שלי
והלוואי ולא הייתי
כי מישהו אחר היה
הווה אותי
טוב יותר.
אני מנסה לכבוש את
לבי
מחדש
מידי עצמי זרה זורעת
הרס עוכרת
אדמתי.
מארובות העיניים עולה עשן
מבטיי
שרידים שחורים מתפוררים לי בערוב ילדותי
האהבה חרוכה, אך
העשן מוסיף להסתלסל
(את שואפת נושפת
אותי.)
אוקטובר 2006. |
|
|
"בקומך בבוקר
משתנך, פו" אמר
לבסוף חזרזיר-
"מה אתה אומר
לעצמך?"
"מה יש לארוחת
הבוקר?" השיב
פו. "ואתה,
חזרזיר, מה אתה
אומר?"
"אני אומר: מי
יודע מה יתרחש
היום."
פו הניע ראשו
מתוך הרהורים.
"אותו הדבר,"
אמר.
(פינקי חוזרת
קצת לילדות) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.