יעלי ליליה / בתכריכים |
וציפורני השכול שלי
אנחנו מספידות עצמנו -
מחבקות לזכר
ובמבט לאחור.
האומנם,
האומנם עוד יבואו ימים?
תודה ללאה גולדברג על הסיום.
24.2.06
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|