New Stage - Go To Main Page


שנתי נודדת.
שבר- עצב חרישי
מתדפק על דלתי בהססנות כה רבה.
חרדה מהשוני
שפרץ מן הבקע-
לבלב ושגשג כניצן בן- יומו.
אחי היחיד,
בן חודשי ושנות סבל
שעבר כחומה גם קשה בבחינות-
הציב במבחן,
לא יודעת מדוע,
את טיב הקירבה,
ואת מלל שתיקות.

אחי!
לשם מה סופק כפיים?
מה יצמח מן הבקע?
הלא יגליד הפצע?!

אמור נא לי, אחי-
מה תועלת תצמח
מריחוק או זלזול-
מפגיעה בדוק הקל
שהחל לעטוף אהבתינו?

שתיקתי עבה היא,
כשמיכה של תינוק.
וכתינוק אתייצב מולך,
או כמול שופט-
מציעה עצמי
לגזר הדין
או למרבה במחיר
או לדורש עזרתי.

אני פה, אחי,
עוד הנני.

ואתה- התיקחני?      


16.5.01



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 22/5/01 11:45
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שחר וינשטיין

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה