אני זוכרת את האדם ההוא.
אותו אחד,
תמיד הוא היה שם.
חסר פחד-מעצורים.
לא רק רגל גדעו לו,
גם הלב איננו עוד.
בתוך עולם חומרני וקפיטלסטי.
ליד אימפריה של מטריאליזם-
הוא יעמוד יבקש רחמים.
רחמים- שלאנשים בעיר הגדולה כבר אין.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|