|
לים האינסופי של מילותיך
השלכת רשת
ושלית שירים.
הקשבת לקולם של האילמים
שהדהד ללא הרף בתוך הצדפים.
חרוזיך נוצצים כמו קרני השמש הבוהקות על פני המים.
וכשמגיע הלילה ונשמע רק רחש הגלים המלטפים את החול
הכוכבים מספרים על אדמתך הגוססת
ועל נשמתך שדעכה יחד איתה. |
|
|
מי שכתב
שקלאודיה שיפר
מחרבנת הוא
אידיוט. בנות לא
מחרבנות, לא
מפליצות, לא
משתינות ולא
מחטטות באף. הן
מקסימום בוכות,
לא יותר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.