גלית מרקס / רשת העכביש |
בחושך הזה שנקרא "עבר"
לעולם לא אדע מה הייתי.
אולי הפלגתי לבדי על אנייה לארץ חדשה
ואולי לוחמת הייתי,
הרגתי את אויבי.
אולי הייתי פועלת פשוטה
ותפרתי מזריחה עד שקיעה.
ואולי נסיכה עם שמלות-יהלומים
על כרית משי הנחתי ראשי.
ברשת העכביש אני ניצוץ שמשי,
פירור מילה שנמחקה מדף מצהיב.
מה לי ולנצח.
אני רק סיב בחבל התלייה של הזמן,
טיפת זיעה על מצחו של אלוהים,
ההד של מחוג השניות,
מה לי ולנצח?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|