[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







נועה זיל
/
שיכרון חושים..

"נשברתי", הוא אמר ובהה בי כאילו שאני איזה איבר מין עצום או
משהו בסגנון. "מה?" אני יוצרת לעצמי הדים בראש. -מה, מה,
מה?..."
"אני רוצה להגיד לך משהו, אבל אל תביני אותי לא נכון"
"מה..מה... מה כבר יש להבין" , סתומה אני, אני תמיד יודעת כבר
בשלב הזה, אבל משום מה בו זמנית, גם אין לי שמץ של מושג.
"את שמה לב שזו לא בדיוק תקופה קלה ביחסים שלנו.. את יודעת"
"נו?"
"נו.. אז חשבתי.. אני חושב... אנחנו צריכים להפסיק להתראות
קצת"
"אתה מזייף אורגזמות??"
"מה הקשר??"
"אה, אז אתה פשוט זורק אותי?"
"לא זורק אותך.. בכיף הייתי נישאר איתך שנים, אני פשוט לא...
לא יודע... לא.. לא אוהב אותך יותר"
"ידעתי שאתה מזייף אורגזמות."
"דיי למה הכל קשור לסקס אצלך?"
"כי הכל קשור לסקס בסוף. הכל."
"טוב. זה לא הנושא כרגע"
"מה לא הנושא? סקס? אז מה כן הנושא?"
"היחסים שלנו."
איך אני תמיד נופלת על הגברים האלה, תהרגו אותי. אצל כל הבנות,
איך שמדברים על סקס, פתאום הגברים הופכים לפודלים מנענעיי זנב
מתחנן ואיבר מתבונן, או להפך, אבל לא, הגברים שאני מוצאת,
מיוחדים!
"אז מה אתה אומר, שאנחנו נפרדים?"
"לא נפרדים.. רק פסק זמן, את יודעת."
"אתה רוצה לזיין נשים אחרות."
"מה?? לא איך הגעת לזה? למה את חייבת לגמור כל משפט בזין שלי"
"קודם כל, לאור הנסיבות והחדשות, לפחות מישהו גומר משהו בזין
שלך, ודבר שני, אמרתי לך כבר, הכל ניגמר בסקס. הכל מתחיל בסקס
וניגמר בסקס."
"אני חושב שבגלל זה המערכת יחסים הזאת לא הצליחה. בגלל
האובססיה שלך למין, לא עמדתי בקצב שלך."
"אל תחמיא לעצמך חמוד. זה לא שאתה מיוחד, אני כזו עם כולם, שלא
תתבלבל לי פה אתה שומע? זה רק תסכול, דיכאון, אז במקום ללכת
למכולת, לפתוח ת'ארנק ולפוצץ את האשראי על  גלידה ושוקולד,
אני פותחת רגליים ומבקשת ממך לפוצץ לי ת'מנוש. יותר פשוט, פחות
מאמץ, ואפילו, פעילות ספורטיבית.. כשאני מתחילה להישמע כמו
פרסומת לויברטור, תעצור אותי."
את כל הזמן נשמעת כמו פרסומת לויברטור"
"טוב תשמע זה בזבוז זמן. בא לך זיון אחרון ככה, בשביל הסגירה
של העניין? שייגמר בטוב לפחות."
"את לא עצובה אפילו?"
"עצובה, בטח עצובה, נקרעת מבפנים"
"אני שמח שקבלת את זה ככה בקלות"
יופי. כמה זמן אני איתו בכלל? חודשיים? קצת יותר? פחות בעצם..
מה את מזדיינת איתו ככה אחרי חודשיים? מה, מה את עושה לעצמך
עכשיו רגשי נחיתות? דיי, הגיע לי כל העניין. וחוץ מזה.. פש..
למה לא שמתי לב לפני שזרק אותי שככה הוא מצוייד? ורגע, נחזור
קצת אחורה, מה, מה, מה מזייף אורגזמות?? מה אני בת תשעים עם
כוס מורחב כמו של פילה? מה נהיה? זין, בתחת שלי אני שוכבת איתו
שוב. מזייף לי אורגזמות. כאילו שהוא מינימום ג'וני דפ.
היי..... מתי הספקתי להרים רגליים ככה?
"טוב היה נחמד, אני הולך."
"דווקא אתה לא רע, באמת, תתקשר אם אתה צריך משהו הא?"
"אין לי תמספר שלך..."
"מה? למה כמה זמן אנחנו ביחד...??"
"ארבעה ימים"
"מה??????"
"להתראות"
"כן שיהיה.. להתראות".
תגידי לי, מה ניסגר איתך?? נדפקת??? כבר שכבת איתו, כמה? עשרים
פעם? בארבעה ימים?? למה איך קוראים לו בכלל? את אפילו לא יכולה
לסמן אותו כאקס! זין! איך  אני עושה את זה כל פעם?
טוב... אני חייבת להסכים עם עצמי שהיה לו כלי לא מבוטל... רגע,
איבדתי את החוט מחשבה. יופי. קטעתי אותי. טוב... אז... מה
עכשיו? יאללה, למקלחת, נרביץ עוד איזה שפשוף עם היד, ונלך
לישון.

"בוקר טוב"
בוקר טוב, איך ישנת?"
"מצוין, ואת?"
"נפלא. אני אוהבת אותך".
"גם אני אותך, בואי, אני אכין לך קפה ונלך לטייל עם הכלבים של
ההורים שלי."
"רק רגע אני אמצא תחתונים נקיות..."

יאללה!!!! איך שהזמן רץ כשנהנים. אני מרגישה כאילו רק אתמול
בערב ישבתי עם עצמי וליטפתי את עצמי באמבטיה..
אני חייבת להשיג לוח שנה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כל מה
שמונגולואידים
מחפשים זה
זיון!


פרובוקטור.


תרומה לבמה




בבמה מאז 22/5/01 12:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נועה זיל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה