|
בבית של אלי
המון הפתעות
ערמות של טרנזיסטורים
טלוויזיות שבורות
תריסי חלונות
מגבים שהושלכו ל"צפרדע" אשר ממול
וכן מספר עצמות של חתול
משחיז הסכינים התנחל מאחור
נרקומנים חבריו השתכנו בגג שהוא ממש חור
בית שימוש שננעל והמפתח נעלם
אסלה שבורה אשר ממנה הניאגרה נשאר תם
תמונות ישנות, שבורות, מסגרות
אשר מוצאן בפח האשפה ששם במקור היה ביתו
חירייה קטנה עשה מחדרו
סדינים ישנים, בלויים, מלוכלכים שאליהם נקשר
מתקופת המעברות אפשר
הרצפה מכוסה בחריונים
על הגג לשבת לא מעזות היונים
העכברושים והמקקים שוכנים בפינות
הר של זבל שנותר ממה שהיה לחתונה מתנות
צנרת משנות הלא נודע
פולטת חול זה ארבעים שנה
ומה עוד שיש שם...
דברים איומים, רקובים, מסריחים
את כל השכנים מבריחים
ואין כאן עוד מקום לספר
פשוט תפסו עוז ואת אלי תלכו לבקר... |
|
|
"פעם, לפני שנים
רבות. הסלוגנים
פרסמו את הבמה
ומשכו את העין.
היו אפילו כאלו
מצחיקים, או
מתוחכמים. ואז,
יום אחד. הגיע
אדם (שלא אנקוב
בשמו) שבגללו
הסלוגנים הפכו
לערמה של
שטויות. השטיות,
נכתבו בתחילה על
ידיו ולאחר מכן
אנשים מטופשים
(עם שמות
מטופשים לא
פחות) הצטרפו
אליו. וכך הפכו
הסלוגנים
לגיבובים שכולנו
מכירים ואוהבים
- הסוף."
צרצר מטופש מספר
לילדים בגן את
"אגדת
הסלוגנים". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.