כל פעם אחרי שאנחנו נפגשים, אני אומרת לעצמי: היום זאת הפעם
האחרונה...

אני מתחבאת מאחורי גרם המדרגות, כדי שהחבר'ה לא יראו אותי.
אתה מחכה לי ממול, במגרש החניה של הבית שלך. אנחנו כבר כמעט
שנתיים מסתירים מכולם מה באמת הולך בין שנינו, לא כי אתה רוצה
להסתיר, אלא כי אני רוצה שלא יגלו. אחרי חמש דקות אני רצה
במהירות מהמדרגות אלייך, מקווה שאף אחד מהם לא ראה או שמע,
ואתה מחבק אותי. כמה נעים לי עכשיו להיות מכונסת בך. אני
מצמידה את אפי ללחי שלך ומריחה את ריח התשוקה הבוערת בך. אנחנו
עולים לביתך ועומדים בכניסה, בודקים שכולם ישנים ואני נכנסת
לחדר שלך. אתה במטבח, שותה מים קרים, ואני בחדר, מורידה את
הבגדים. אתה נכנס לחדר אחרי כמה דקות, ומושיט לי את היד. אני
פותחת אותה ולוקחת את המסטיקים שהבאת לי, החריפים ביותר, כמו
תמיד. אתה מוריד את החולצה ואת המכנס ונשאר בתחתונים, פותח
טלויזיה על ערוץ האופנה ואני צועקת עליך לכבות, כי לא בא לי
שכוסיות ירצדו לי על המסך כשאתה איתי, ואתה מחייך וסוגר את
הטלויזיה. אתה מנשק אותי ואני מתנשקת איתך וזה בדיוק כמו שאני
אוהבת ומושלם לי. אנחנו מתמזגים, גוף לגוף, והזיעה מדביקה אותך
אליי ואני מחבקת אותך חזק חזק ולא רוצה לעזוב.


אח"כ יוצאים לחלון ומעשנים ביחד סיגריה.