בועת סבון.
תלויה באויר.
כמו כדור ארץ.
מתכחל, מאדים,
מסתגל, מכסיף,
מחוויר.
נעלם.

בועות סבון.
באחת, באנטרטיקה-
דשא של החצר הקידמית.
בקו המשווה את דוחפת
מזוודות ארוזות
לטויוטה האדומה שלך.
בקוטב הצפוני שמיים של אוגוסט
כחולים.

בשנייה, באנטרטיקה בוני מחויך
מקשקש בזנב. מחכה שאני
אשים לו משקפי שמש ואצלם אותו
שתצחקי. בקו המשווה הבית הפרטי.
בדלת טאז מתנדנד על המפתח שלך,
בחלון וילון תכלת מציץ ומתחבא.
בקוטב הצפוני עוברת בטן שחורה
וכנפיים של עורב.

באחרונה, בקו המשווה, אני.
מחפש אותך, את מאחורי,
אני מסתיר אותך.
את נעלמת בתוכי.
אני חונק אותך. אין לך אויר.
את לא זוכרת איפה את נגמרת.
את צריכה,
את לא מצליחה להתחרות
באהבה שלי.
את צריכה את עצמך.
איבדת תחושה של זמן.
אני מבין.
איבדת אותך.
את מצטערת.

נעלמת.