כשהייתה ילדה, סיפרה לה סבתא שהירח תמיד ישמור עליה.
אז למה עכשיו, כשהם רוכנים מעליה וקושרים אותה, הוא רק מחייך
גבוה בשמיים?
למה הוא לא שומר עליה?
כשהייתה ילדה, אמא אמרה שהיא תמיד תהיה לצידה.
איפה היא עכשיו, כשהם קורעים לה את החולצה וכשהסכין החד עובר
לה על העור?
איפה היא, איפה אמא?
שכהייתה ילדה, הבטיח לה אבא שהוא לא ייתן לשום דבר רע לקרות
לה.
ועכשיו רע, והם עושים לה דברים כל כך רעים.
למה אתה לא עוצר אותם, אבא?
כשהייתה ילדה, סיפרה הגננת שהעולם טוב ומלא חיוכים.
אז למה היא לא רואה פה טוב? למה היא לא מחייכת עכשיו?
בואי, גננת, תראי לה את הטוב.
כשהייתה ילדה, אמרה לה חברתה שהיא תמיד תהיה שם בשבילה.
אז למה היא ברחה? למה לא עזרה לה כשהם באו?
למה היא לא הייתה שם בשבילה?
כשהייתה ילדה, אמר לה אחיה שהוא אוהב אותה.
אז למה עכשיו, כשהוא מחזיק את הסכין, רק שנאה יש לו בעיניים?
למה הוא פוגע בה? ככה אוהבים?
כשהייתה ילדה, תמיד אמרו לה שאסור לשקר, והם כולם שיקרו, למה?