אם היית יודע שמינית מגודל אהבתי, לא היית פוגע ברגשותיי ועוזב
אותי.
אוהבת אותך עד כדי כך, שהדבר הראשון שעליו אני חושבת בבוקר,
כשפוקחת את עיניי, הוא אתה.
עד כדי כך, שבמקום מספרים בשיעור, אני חושבת על איך לפתור את
מכאוביך!
עד כדי כך, שכשאני מביטה במסך הטלוויזיה, אינני רואה כלל את
התוכנית שמשודרת כעת, אלא חושבת על איך ידעת לענג אותי!
עד כדי כך, שאין חשק לחברות, אין חשק לצאת לבלות, כדי שחס
וחלילה ינסה לפתות אותי אחר, ואני, מרוב צמאון למגע, ארצה
להיכנע ליצרים, ואשתה.
עד כדי כך, שרק עלייך חושבת לפני שנרדמת, חולמת עליך כשאני
עוצמת את עיניי ונרדמת.
עד כדי כך, שעבר זמן מאז שנטשת, ונותרתי לבדי, כואבת ובוכה,
רציתי שוב להקשיח את רגשותיי וניסיתי לגעת בגבר ללא טיפת רגש,
אבל ברגע שידיו נגעו בגופי, נגעלתי ומאסתי עד כדי כך, שכמעט
הקאתי.
עד שבאת והצלחת להמיס את ליבי, שעד כה חשב כי רגש, מצפון ואהבה
הם דברים שהם בעצם חולשה, שאסור שיהיו לי.
פיתחתי כלפיך רגש, ומחצת אותו.
מצפוני צווח בכל פעם שלא ריציתי את מבוקשך מחוסר יכולת, ואהבתי
בכל ליבי, שאותו ניפצת לרסיסים קטנים.
ועכשיו - עכשיו, עד כדי כך כואבת, שבכל פעם שפניך, שמך או
המחשבה עליך עולה בראשי, יורדות הדמעות.

לך הכוח, לך היכולת להפסיק את דמעותיי, אז תחזור!
תחזור...?