קמתי בלילה עם כאבי בטן איומים. ניסיתי לחרבן ולא הצלחתי.
פתאום, רטיבות איומה ,לעסתי ת'שפיץ של הכרית כדי שלא יכאב,
ואז, בלי שום התראה, עפה לי ביצה מהתחת, כן באלוהים, ביצה
מהתחת. כזאת מין ביצה כמו חמינדוס. זה היה כל כך דוחה שהייתי
בטוח שאני תיכף מקיא ת'נשמה.
רק בגלל שאחי ציון (לא זה מ"אל עצמי")  שישן לידי התחיל לעשות
סימנים של קם, הייתי בשקט ורק ירקתי לפח.

בבוקר הלכתי לרופא שבדק לי טוב טוב ת'שוע ואמר שחוץ מחור גדול
בתחת, אין לי שום דבר מיוחד, ושאם היה לו כזה חור, הוא מזמן
היה יוצא למסע הופעות מסביב לעולם.
חשבתי שזה יעבור אבל כלום. ממש מבאס, כל לילה ביצה מהתחת.
הפסיכיאטר המשפחתי אמר שהכל פה, בראש, אבל אצלי המצב רק
החמיר.
כל לילה ביצה, ובימים רעים עם קלקול קיבה, הייתי משלשל
חלמונים.