במיוחד אהובה עלי שעת הזריחה.
גלגל אש עצום עולה במזרח, מצועף בערפילי הבוקר.
כמו עין אדומה ומנמנת, של איזה ענק מעבר לכל מידה ומעבר לכל
זמן.
בשעות האלה כשעינו מנומנת מעלי והאנשים הפוקדים את הרחובות
ספורים המה,
הו אז אפשר להרגיש כאדם, ממלא את ייעודי ורודה בעולם.
כל צליל ותו של שירת הציפורים נשמעת, עד אשר מגיחה ציפור ברזל
גדולה,
בצלילה ומעופה היא כובשת את השמים, מביסה כל ציפור תחת השמש.
עין הענק נסתרת לגמרי, האויר הקר מצינת הלילה ממלא את הריאות
ללא מאמץ,
הו מה טובים הם החיים בשעות אלו.

24/08/03-06:35:21