|
צמות אני קולע לך אל בקר של חידה
משלל קרני השמש העולה
מחיורון אדי הערפל
מחלומות שלא חוברו אל סף התודעה
מחבורי גופות שמתאמצים לנום
על פס האספלט השחור
נערמות קליפות מתכת
אשר זורמות אל המרחב
ומנסות לגעת
צמות אני קולע לך
מרסיסי חיים המנסים לדעת
מחלומות שנחלמו ולא מומשו
מאהבות שלא הגיעו אל פירקן
מהתחברות שלא ידעה לתת
מכאבים שלא הותרו מפקעת |
|
|
יש"ע זה ממש,
אבל ממש, לא
כאן. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.