|
בידיעה שלי, אני הולך ומת
סטטיסטית שליש מגופי כבר בקבר
אני סופר אחור
אותן שניות דחוקות.
כמו פצצה דרוכה
אני ממתין
לקול הבום.
עיניי מצומצמות ליסתותיי הדוקות
אגרופיי קפוצים
תמיד.
כך אני
מתכונן.
רק שהמוות לא יגיע לי בהפתעה. |
|
|
יש לי זין נורא
קטן. אני צריך
לקנות משאבה או
משהו.
יש איזו אחת
שסיפרו עליה
שהיא שואבת משהו
פחד.
איך קראו לה
זאתי?
דנה,
צ'יצולינה?
אה,שלי. המכוערת
עם הקטנים.
איך הייתי מאושר
אם היא הייתה
חברה שלי.
מתוך: ע.
מראוני חושב איך
דמות נולדת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.