פגשתי את השטן,
לפני קצת יותר מחצי שנה.
הוא מבין לליבי וממש כיף לדבר אתו, לפחות כך חשבתי לפני
שגיליתי מי הוא באמת.
נכון יש אנשים שטוענים שאלוהים הוא אישה? אז אם יש אלוהים הוא
בטוח אישה, ממש כמו השטן- גם הוא אישה, טוב נו, לא בדיוק אישה,
יותר כמו נערה מתבגרת.
וכמו כל הנערות המתבגרות, גם השטן רוצה לאהוב, אבל לא אותי. את
חבר שלי. מסכן חבר שלי. כשחושבים על זה, אם הוא לא היה כזה
"חבר טוב", אולי הייתי מזהיר אותו.
חשבתי עכשיו על משהו. איך זה שהשטן לא נשרף בלהבות של גיהנום?
(חיוך עולה על שפתי).
לא משנה. בחזרה לסיפור.

לפני קצת יותר מחצי שנה פגשתי את השטן. נערה יפה וחמודה, שיער
ארוך ומתולתל וחיוך. אח. איזה חיוך. כמעט מושלמת. כמעט.
למה לעזאזל לא הקשבתי כשאמרו לי: "אל תעשה עסקאות עם השטן!"?
כמו טיפש, נתתי לשטן את הלב שלי, את הנשמה! אבל מה יכולתי
לעשות?! לא יכולתי לדעת שהיא השטן.
היא נראתה כל כך תמימה, כל כך טהורה.טעיתי.
אז עכשיו הלב והנשמה שלי נשרפים להם בלהבות של גיהנום, ואני
נשאר לי ריק.
נראה לי שאני אשפוך על הפצע הזה קצת אלכוהול, אולי זה יחטא
אותו. אח. כן. זה טוב. עוד קצת אלכוהול. מעולה!    (חיוך של
בן-זונה!).

איפה היינו? אה כן. השטן.
אז היא זרקה אותי, אבל הלב שלי כבר היה אצלה. אז נשארנו
ידידים, ידידים טובים, הכי טובים. כך חשבתי בכל אופן.
במשך חצי שנה היא גרמה לי לאהוב אותה כל יום מחדש, בלי שתעשה
הרבה, הייתי צריך רק להיזכר בה והייתי מאוהב. אבל היא ממש טובה
בזה. בלילה אחד בלבד היא גרמה לי לשנוא אותה כמעט באותה מידה
שאני אוהב אותה.
אני חייב להודות- אני ממש מעריך אותה. היא יודעת לשקר מעולה,
אתם יודעים מה? -לא לשקר, פשוט, היא יודעת טוב מאוד להסתיר את
האמת.
טוב, אני חייב לעוף. יש לי בדיקות לב. מי יודע, אולי ימצאו
אותו.

ל-ע-ז-א-ז-ל-!

היא יכלה להיות כל כך מושלמת אם היא פשוט לא הייתה השטן!