|
אתה מנגן בגיטרה חשמלית
ואני מחכה לך ללא תכלית
אתה יושב ממש קרוב
אתה מביט אל הרחוב
כמה אני כמהה להיות לידך
כמה אני כמהה אל הסליחה
ואני לא רוצה עכשיו לבד
רוצה ללטף לך את גב היד
ואין לי מעבר כי הצבת מחסום דמיוני
תשכח את האתה, תשכח את האני
(אני לא יכולה לשכוח את האנחנו)
|
|
|
School is
practice for
the future, and
practice makes
perfect, but
nobody is
perfect, so why
practice? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.