כלניות שותקות בלילה,
בבוא הבוקר נפתחות
אל זרועותי המחייכות
ומרקדות ברוב פריחה
ואהבה.
כלניות חולמות הלילה
על מסעות, וים סוער
גלים חמים ומלטפים
עם אור הבוקר
בשמחה.
כלניות מאדימות
עם בוא השחר מעלי
מנומשות מבוישות
פרות היער נדירים,
הן מזמרות.
וטל הבוקר הוא משקה
שיכר תפוח, קינמון
סם מעורר לבב אישה
מבריח את השיממון
אל מחוזות ההזיה.
בוקר אחד היא באה אלי
פרח אדום עדין הבושם
זו כלנית אמרה הרוח
חבק אותה מקור הלילה
בנשיקה.
הבתולה היא עוד רועדת
ולנשק טרם למדה
כי כוכבים אינה קוטפת
אך אוהבת היא מלידה,
הבט עליה, היא דומעת.
האזיני לאילנות
המשמיעים בלב היער
גניחות רכות ומתוקות:
סימן שבוקר כבר עלה,
וכלנית על יצועה,
זאב השמיע נהמה,
הם אוהבים, זו המילה,
אנא שדים, ללא קנאה,
גבר, אישה:
זה כל היופי,
זו הברכה. |
