באפלת החדר, על הקיר הכחול,
מציאות וחלום מתמזגים לצורות
מרקמים מוזרים של בדים אקזוטיים
פרפרים, מפלצות, שדונים כוכבים,
מצעים סתורים ובגדים מסביב
פזורים על הרצפה בין ספרים או פרחים.
הסדינים מכסים איברים חבוקים
על מזרן מרופד בפרחי הרוע.
אני נושם קטורת מחשמלת של ריחות אסורים.
הקולות שבפנים נבלעים
בשאון החוץ המתרוצץ.
כאן החדר, שקט וחודר.
טיפות נוטפות, דליפה של ברז
או רעפים סדוקים בעליית הגג?
ואולי זה לבי הנקרע מרוב תענוגות
וניגר כל דמו עמוק לתוך הרגע
ממנו בוקעים פרפרים אדומים ירוקים צהובים,
מחול של כוכבים.
נהנה מן החום ונמס ממגע
נהנה מלחות הגוף המתפקע,
מתמוגג משפתיה למעלה למטה
והבל הנשימה המסגיר תחינתה
לעוד, כי לעולם לא די לה,
ולא אדע מתי
ישובו הקירות להיות כחולים
וסדינים שוב יהיו
עטיפת מתנה לחג בלתי ידוע. |
