באקווריום שכוח אל, שחיתי לי להנאתי.
בהתחלה כל מה שהייתי צריך לעשות זה להוציא בועות.
אבל ברגע אחד הכל השתנה
פתאום מידי יום הייתי צריך לשחות
לאן שאמרו לי.
מה שהיה הכי נורא בכך זה שגם אחרי ששחיתי לאותו מקום והתחלתי
להתרגל לשחות לשם כל יום
אז פתאום אמרו לי- "לא! ממחר אתה שוחה למקום אחר, חדש".
אז עשיתי מה שאמרו לי ושחיתי למקום החדש
כדי להוציא שם את הבועות.
כל כמה שנים אמרו לי לשחות למקום חדש
ובכל כמה שנים האקווריום נהיה גדול וגדול יותר.
באקווריום האחרון ששחיתי אליו
הבועות שלי בכלל לא היוו פקטור
הם נעלמו לפני שבכלל הספקתי להוציאם.
באקווריום הגדול הזה
הדגים היו מאוד נמהרים, מאוד גדולים ומאוד עסוקים
הרגשתי כאילו הבועות שלי לא מספיקות כבר.
בעוד הבועות של האחרים
מילאו את האקווריום בחוכמה, ביטחון ועתיד
הבועות שלי התנפצו לחלל ריק.
מתוך געגועים לאקווריום הישן והדחוק
מצאתי את עצמי לילה אחד צף
במעלה האקווריום. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.