[מן המחרוזת "אבי: פרידה", ספטמבר-אוקטובר 98]
אמא פרנסה אותי בספוני אהבתה
אחריה
אבא, אנוס על פי הדיבור
כמעט-כמעט סיגר את מרחבי בדידותו:
תופחים בשאור תרבות עולם,
נוסקים עם הצלילים והמלודיות
נושאים הרמוניות ודיסוננסים,
צועדים אתו ביומיומי צעדותיו
וזוהרים באור אהבתה של אמא
שנמוג עימה.
מאז
דורך הוא במקומו
אך כבר עשור שנותיו באות בו ובאות
ורק געגועיו
ורק הציפייה לאות
כי בא יומו |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.