[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







סיון בסקין
/
שיר השירים

אני נשכבת לידך
ויכולה לחשוב רק על חיפה בשמש.
לא רק על ציר מוריה, אותו חרשנו
כשגרנו בחורב -
גם על נווה שאנן, קייטנת נוער שוחר מדע הסמי-אורבאנית הזאת.
במקומות כאלה מתחילים ספרי מדע בדיוני רוסיים
לילדים הטובים של שנות השמונים,
שעדיין מעדיפים את מרחביה הריקים של הגלקסיה השחורה
על פני נוכחות אלוהית.

אתה מחבק אותי,
ואני מסוגלת לחשוב רק על שדרות הנשיא,
על הירידה של דרך הים,
אם לא יורדים אפשר להמשיך לכרמל הצרפתי.
אנחנו מתנשקים, ואני חושבת
על הגהנום של הדר, על התמימות של ואדי ניסנאס,
שם יש חנות ושמה "מכולת איוב".
פעם לא ייחסתי אותה לאיוב, מכולתניק ערבי סביר,
אלא לאיש מסתורי שנקרא על שמו של המרטיר הדפוק מארץ עוץ,
זה שהוכיח שאלוהים הוא כפוי טובה
ושניתן להחליף ילד מת באחר
עם הצגת חשבונית.

אתה עובר על הקווים המעוגלים, ואני
חושבת על הירידה המתעקלת של שדרות הציונות,
בתחילתה תמרור האוסר כניסת רכב למ"ד,
ובסופה - היופי השקט של המושבה הגרמנית,
טעם ערבי טוב ושחזורים רגועים של עבר גרמני-בספק,
לשם באים אפילו מירושלים לשבת בפאבים
ולהרגיש בפעם הראשונה אחווה ארצישראלית אוטופית.
אני חושבת אפילו על רחוב העצמאות, אפילו על קרית אליעזר,
אפילו על האדריכלות הפרטית האמידה של שדרות אבא חושי,
אפילו על הכלום המגובב של הדר עליון.
אני יודעת שאתה תסלח לי על כך שבשעת מעשה אהבה
בסלון הספרטני שלנו במרכז תל אביב
אני מוצפת זכרונות זוהרים מהנופים של חיפה.
כן, אתה תסלח לי על נדידת המחשבות המפוארת הזאת צפונה,
כי אתה יודע שבסופו של דבר
הן תעלינה מכל השכונות, תתפסנה על הכרמל
במקום הנכון, תעבורנה בשער,
ותיפגשנה על מיטת יחיד צרה של עתודאים,
עליה ישבנו לפני שלוש שנים וחצי,
כפות ידיך מונחות על עצמות הבריח שלי,
והחזה שלך מדגדג את גבי.
אני זוכרת שהבטתי אז בסיפוק על קרסוליך,
כאילו אמרתי לעצמי, "הוא רק בן עשרים ואחת, אבל הוא בסדר,
יש לו קרסוליים", והמחשבה האווילית הזאת הצחיקה אותי, ואמרתי
בקול,
"לא אמנה את עצמי לחברה שלך. אנחנו בני חורין",
ואור חיפאי ירוק שטף אותנו מבעד לחלון הפתוח
בחדר הצר שלך במעונות הטכניון,
המכון הישראלי לטכנולוגיה ומדע.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
סליחה, יש לי
גזים









ד"ר מישה רוזנר
מסביר למה שיתף
פעולה עם הנאצים


תרומה לבמה




בבמה מאז 1/9/03 16:34
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סיון בסקין

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה