|
האם אתה יודע מי בפינה
עומד ובוכה על המדינה
בפנים אטומות אתה לא מפנה את המבט
לראות להבין שהפסדנו כמעט
אתה ממשיך ללכת גאווה עצומה
מאחוריך אנחנו חופרים באדמה
ויום יעלה ואתה תעלם
נעלה כמו גדולים ואתה תתחנן
שנחזיר לך קצת אהבה
ואנחנו כבר לא יכולים
בסוף המשחק מחלקים כאן פרסים
בינם לבין עצמם אנשים חזקים צוחקים
את העוגה מחלקים
האם אתה יודע מי בפינה
כבר לא מסתכל וכבר בלי תקווה
תעלה את ירושלים על ראש כידונך
את הדם ששפכת לא תוכל להחזיר חזרה
ואתה בלי עיניים לראות
בלי אוזניים לשמוע
רק עם יד להלום ולפגוע
האם אתה יודע מי בפינה
כבר הולך ומכבה את האור
ואתה על כסא רק אצלך חם
מחייך למצלמה שיזכרו אותך גם
שהיית מהם שהרסו לכולנו
שהיית אטום וששכחת אותנו
כי אתה בלי עיניים לראות
בלי אוזניים לשמוע
רק עם יד להלום ולפגוע
מתי כבר תבין
אתה רק אחד מאיתנו |
|
|
נמאס לי שכולם
מתחזים אליי.
פועלו של בועז
רימר- זה האמיתי
ולא מתחזה כמו
כל השאר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.