-אני דודו טופז גאה להציג בפניכם את שלושת המלאכיות שלי שיומם
ולילה חושבות רק איך לעשות טוב למישהו, או למישהי, או למשהו.
שלוש נשמות טובות ומדהימות שמאירות בטוב ליבן את העולם.
=תודה דודו, הבכת אותנו, אבל לא בנו עסקינן אלא בפאטימה
סאלוואח בת התשע, ילדה מקסימה מרגשת ויפיפייה שגרה במחנה
הפליטים ג'באלייה שבעזה.
לפני שלושה שבועות שלחה לנו מכתב ובו סיפורה המרגש, אבל למה
שנכביר במילים, פאטימה ספרי לנו את סיפורך.
+אה, אה, לפני ארבעה חודשים, אבא שלי הלך למכולת לקנות אורז,
כי הייתי רעבה, ו..ו..ו.. בדיוק המסוקים של צה"ל ירו על איזה
אוטו ואבא שלי  שעבר בסביבה קיבל רסיס של פצצה בצוואר מהמסוקים
ומת. מאז אני מאוד עצובה ויש לי כל הזמן פחד בבטן,
ו...ו...ו... אני לא נרדמת בלילה ורע לי נורא, אז ביקשתי
מהמלאכיות שאולי יכולות לעזור לי, כי בכלל אני לא רוצה לחיות
יותר.
=אוייייי, פאטימה, מתוקה, קהל נכבד איך אפשר שלא לחבק את הילדה
המדהימה הזו, בואי חמודה אל תבכי, מתוקונת, אני מבקשת ממך
לעצום את העיניים ולכשנגיד לך תפתחי אותן. שלוש ארבע ו...
+הההההההההההא, אבאאאאאאאאאאא, אבאאאאאאאאאאא, אויייי תודה
מלאכיות, הוצאתם אותו מהקבר למעני, תודדדדדדדדדדה רבההההה
מלאכיות, יוווווווו אתן לא נורמליות, הבאתן אותו עם האורז,
אבאאאאאאאאא, אני כל כך התגעגעתי, אבאאאאא.
-סליחה שאני קוטע את ההתרגשות, רק קחו לתשומת לבכם שלולא חברת
נוקיה לא היינו מסוגלים לארגן את המבצע הנפלא הזה עבור פאטימה
סלאוואח.
+תודה, תודה באמת תודה, תודה רבה לדודו טופז ולמלאכיות שהחזירו
לי את אבא שלי שכל כך אני אוהבת, עכשיו אני אוהבת את כלכם.