מוקדש לאדם ולחבריו.

שוקי וסטרוליק הולכים ברחוב. שוקי אוחז ביונה ביד אחת ובענף
זית בידו השנייה.
שוקי: "נעלה על הבמה בעצרת שלום הזאת, ונוכיח להם ששמאלנים זה
לא רק משתמטים."
סטרוליק: "כן, אנחנו גם עושים פגע וברח!"
שוקי: "אולי אתה, אני יותר בקטע של להעביר מסר."
ס: "כן, ערבים הם אחים! השלום אפשרי! אני מצדיע לשלום!"
סטרוליק מצדיע לכיוון האופק ושוקי חוטף ממנו מרפק במצח, שגורם
לו להפיל את היונה ואת ענף הזית.
שוקי וסטרוליק מסתכלים למטה ורואים את הענף מכסה את ראש היונה.
הם נסערים.
שוקי: "תיזהרו! זה יונה ערבייה עם כאפייה!"
סטרוליק: "מחבל!!"
סטרוליק מרים את הרגל שלו ומנחית אותה על היונה, מפצפץ כל עצם
שלמה שהייתה לה.
שוקי: "הרגת את היונה! עכשיו אין לנו עם מה להופיע בעצרת!"
סטרוליק: "לא נורא, העיקר שמנעתי פיגוע. אל תתבאס, תחשוב
חיובי, תחשוב על שלום."
ש: "או קיי, או קיי, הנה, אני יכול לחשוב חיובי גם ברגע הכי
קשה."
ס: "בוא נחפש כוסיות, זה יעודד אותך."
מתקרבים לצעירה שמנה.
ס: "היי, אני סטרוליק וזה שוקי."
לילך: "היי, אני לילך."
ש: "היי לילך (פאוזה של עיניים מפלרטטות). יש לך פנים יפות
(מסמיקה), יש לך אולי אחות רזה?"
לילך בוכה ובורחת.
ש: "תודה סטרוליק, כבר כמעט שכחתי מהיונה."
ס: "זאת שמעכתי ושלא נוכל להשתמש בה?"
ש: "כן."
ס: "זאתי (מראה לשוקי את הסוליה שלו)?"
ש: "כן, אם אלה שתי ה... נוצות והעין של יונת השלום שלי
(מתבאס)."
ס: "טוב, העיקר שאתה לא... תיזהר!"
שוקי קופץ חזרה למדרכה.
ש: "וואו, ראיתי את החיים שלי חולפים מול העיניים. זו כבר פעם
רביעית שזה קורה."
ס: "רביעית? וכל פעם אתה רואה אותו דבר? את אותם דברים?"
ש: "כן, למען האמת. זה מתחיל קצת לשעמם."
ס: "כן, לי זה קרה פעם אחת וגם היא הייתה משעממת. זה הפסיק
בנקודה שאני רואה את חברה שלי מרימה אליי את הראש ואומרת בקול
חמודי 'אני רעב' ואז אני אומר לה 'אז תמצצי חזק יותר'."
ש: "מעניין מה היונה ראתה לפני שרצחת אותה."
ס: "בטח מלא שמיים וזרעונים."
ש: "ואת הכיכר בפירנצה, שם היא נפשה בזמן פגרת הקיץ."
ס: "פגרה של מה?"
ש: "של... יונים. אתה יודע, כשהן אומרות אחת לשנייה 'בואנה,
יונה, נשבר לי הזין מהחום הזה, אני חותכת לפירנצה, לכיכר'."
ס: "עוד לא יצא לי לצותת לשיחה בין שתי יונים."
ש: "כדאי לך. יש לי בבית שתי יונים כל בוקר. לאחת מהן אני קורא
אושיק ולשנייה - מתן."
ס: "ואחרי שאתה מצותת כמו מפגר לשיחה בין היונים אושיק ומתן,
גם אותן אתה הורג?"
ש: "היי, אתה הרגת את היונה הזאת עכשיו, לא אני!"
ס: "רק כי צעקת 'יונה ערבייה עם כאפייה'. יכולת לצעוק 'יונה
דרוזית עם כאפייה'."
ש: "אתה יודע, אתה בכלל לא מתאים לעצרת השלום הזאת, אתה רוצח
בדם קר!"
ס: "היי, היה מדובר בסכנת חיים! לך תדע אם היונה הזאת נשלחה
ע"י החמאס!"
ש: "חמאס?!"
ס: "אפילו שמעתי, ממש בקטן, את היונה אומרת 'סבח אל חיר, אללה
אכבר!'"
ש: "אתה יודע משהו? אני כבר לא כזה מת להופיע בעצרת. עם כל
הפיגועים האלה בימינו, זה לא בטוח."
ס: "לך תדע מאיפה היונה הבאה תצוץ."