ושכל לחישה היא כמו זהב
ועצבים משתרעים על מיטתי
מכל קצוות החדר ועד הפנים של עצמי
זמנים חולפים כמו יללות מבחוץ
וקולות של חושך מחליפים קול פעמונים
האדם ימשוך אותי בחוטים לאחור
בעוד הבהמות יסיעוני כמו אוצר,
אל עבר מבטחים.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|