| עמית גלילי/ חיים | 
ראה גופה בארונו.
חשב, במה אשמתי?
געה בבכי דרמתי.
אמר קדיש בקול רועד,
הוא מת צעיר בטרם עת.
הבן צפה בו, קר נוקשה,
עלי לבכות איני מרשה.
את העומדים ליד קברו ספר,
כולל האב - קבלן עפר.
ליבו נחמץ, דמו כאוב,
משם יצא, לשם ישוב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
| 
 |