בסערה, לא שמענו כלום... קפיצי המיטה איימו להתפרק,
השתוללנו...
טעם של פעם ראשונה... הרבה זמן חיכיתי לזה, הרבה יותר מדי...
תוך כדי, הרגשתי כאילו אני נוקם על הזמן ועל המשחקים ועל
ההתחמקויות,
עכשיו, כשהיא שלי, אני, אני שולט... אח... סוף סוף...
ואז לפתע נשמע הקול... די ,די כבר, די!!
עצרנו לרגע... "שמעת את זה?" שאלתי אותה... "כן". מי זה היה?
הקשבנו בשקט רגע אחד... כלום.
חייכתי אליה... והמשכתי, כאילו כלום... ושוב... די, אמרתי
די!!
יצאתי ממנה והלכתי לחפש ת'מנייאק... עשיתי סיבוב בדירה, כלום!
כשנכנסתי שוב לחדר, חזר הקול, הפעם ברור ונוקב: "אמרתי די, אז
די".
סימה התיישבה באחת, בעיניה מבט אימה... לאט לאט היא הרימה את
ידה והצביעה
ככה לכווני... בעיניים קרועות מאימה ובקול שלא נשמע...
הסתובבתי לאחור... כלום... סימה החליפה צבעים במהירות האור...
וידה, ידה עדיין מביטה לכווני... זה... זה הוא... הצליחה
לגמגם... הזין שלך... מדבר...
אמרה והתמוטטה.
הסתכלתי למטה... על גופי הערום... הכל במקום! מה, לעזאזל...
מה?
"כן, כן, זה אני", שמעתי אותו מדבר [אסרטיבי, החרא, חשבתי
לעצמי].
נמאס לי, הוא אומר, נמאס... מה אתה חושב לך? די... לא רוצה
יותר.
אין לי חיים כבר, אין!!
מה?! מה זה?! צעדתי קצת לאחור, מבולבל... שכחתי לרגע... הוא
מחובר אלי.
לאן, לאן אברח?
ניסיתי, ככה, לחזור לעצמי, להרגע...
תגיד... אמרתי לחרא הקטן [טוב, לא כל כך קטן], תגיד, אמרתי
לו.
מה השטויות האלה? ממתי זין מדבר... עכשיו? דווקא עכשיו? סיננתי
לו.
תן, תן לפרק את סימה, אח"כ נדבר... יאללה, תהיה בן אדם, תשתף
פעולה!
"לא, לא רוצה, נמאס זה נמאס. אם אתה לא מפסיק מיד, אני תובע
אותך".
מה?! עכשיו כבר התחלתי ממש להתעצבן... תובע אותי?
ואיך, יא קרחת, איך בדיוק? הא?
מה... תלך לעו"ד לבד? צחקתי לו ככה בפנים.
[סימה התעוררה לרגע, שמעה אותי צועק עליו... התעלפה שוב].
טוב, רגע, רגע... ניסיתי להרגיע אותו... תחשוב שניה... אתה, יש
לך ראש ,לא?
תדמיין אותנו, ככה, בבית משפט... אני עומד עם רוכסן פתוח...
ואתה, נותן לשופט נאום פתיחה...
איך בדיוק תבצע חקירה ראשית... מה, תביא עדים, יא דפוק?
טוב, אמר לי... שכנעת אותי... רק לפני שאתה קובע לי לאן
להיכנס... תתייעץ
שתף אותי... אחרת, איזו מין זוגיות זו?
זוגיות? אמרתי לו, אתה רוצה זוגיות? תקשיב לי ותקשיב טוב...
בפעם הבאה שאתה ככה דופק לי זיון... אני עושה ביד עם נייר
זכוכית!
ברור? "כן..." [עכשיו הוא כבר ענה בלחש וממש התחיל לרעוד].
לפעמים אני באמת מתייעץ איתו... אבל הוא אף פעם, אף פעם, עוד
לא אמר לי לא.
פוחד...
סימה?
מסכנה... סגורה ככה באברבנל מאז ולא מוכנה לדבר עם איש. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.