|
שברנו לב
פסענו צעד
אך נשארנו
שני עיקשים
קרענו איש
ליבו בזעם
אולם נשארנו
אבודים
כך התרגלנו
סתם לחיות
שכחנו כבר איך לאהוב
כמו שידענו פעם
ורק בזמן שהדמעות
אצלינו חוגגות
רותכנו זה לזו
כי כך חוזר הטעם
כן המלוח הזולג
הוא שמזכיר
את המתוק
כמו שאהבנו פעם
כך נאספנו זה לזו
לרקוד בין הדמעות
של איבוד הזמן
לדעת |
|
|
אהבתי צפיחית,
אהבתי גם
חרגול,
אך את סבתא שלי
קשורה לכיור
בבגדי עור
וצורחת "עוד,
עוד" אהבתי יותר
מכל
במה חדשה- קול
השפיות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.